<

לטווסים יש שיטה פשוטה לצוד את תשומת לבן של הנקבות - הם פורסים את הזנב ומתחילים לרקוד. ככל שהזנב גדול יותר, הזכר שווה יותר. טווס-טווס. המין האנושי השיר מזמן את הנוצות שלא היו לו, ואימץ לחיקו את המלל ככלי תקשורת עיקרי.

 

כמו החיות, גם אנחנו מתקשרים בהבעות פנים, תנועות ידיים, פישוק רגליים וגלגול אישונים - רק שבמשך השנים הפכנו לעיוורים. איבדנו את יכולת הקריאה האינטואיטיבית של הסימנים. חבל. כי שפת הגוף יכולה ללמד אותנו כל כך הרבה על אזור הדמדומים הכי מסקרן והכי סתום - האינטראקציה בין המינים. הכול שם, חסרה לנו רק שורת הכתוביות למטה שתסביר במה מדובר.

אז לכל התוהים, קבלו תרגום בגוף הסרט: המדריך המלא לפירוש שפת הגוף. מנעיצת העיניים המפתה בבר, ועד לאחיזת הידיים הרכה בתור לקופת החולים (אי שם בפנסיה). ככה אנחנו נראים.

 

קשר עין

 

השלב הראשון בקשירת הקשר הזוגי מתחיל ממרחק. ראשית, תנו לעיניים לעבוד. המבט האנושי לא רק אוסף מידע, אלא גם מסגיר את אופן חיפוש המידע, צורת העיניים שלנו - אישונים כהים על רקע לבן, מבנה אליפטי ושטחים לבנים גדולים יותר מאשר אצל בעלי החיים - מאפשרת לאחרים לקלוט גם ממרחק לאן אנחנו מסתכלים.

גברים, בטח ניחשתם, מסתכלים על נשים הרבה יותר משנשים מסתכלות עליהם - אבל לא רק כדי לסקור את הגברת, אלא כדי לבדוק אם גם היא מעוניינת, ומחזירה מבט. גברים הם ציידים, מחפשים הזדמנויות. נשים מסננות, ולכן מסתכלות הרבה פחות.

 שימו לב למשך המבט, הזמן הוא קריטי כאן. אם עלמת החן מחזירה מבט ממושך, הצלחתם. אם משך המבטים החוזרים מתקצר, המסר הוא: אין עניין, חפשו לכם טרף אחר.

וחוץ מקליטת מבטים? ובכן, אם האשה שמולכם מבדרת שיער, מסדרת בגדים, מבליטה או נוגעת באזורים ארוטיים (מוציאה ישבן החוצה או מבליטה חזה), המצב מבטיח. עשיתם רושם, אפשר להתקדם.

מחול החיזור

הפלרטוט מרחוק הוא רק צעד ראשון לקראת מחול החיזור המורכב. כמה זמן לוקח לנו להחליט שנמשכנו למישהו? "עשר שניות בדיוק", קובע גבריאל רעם, מרצה ומומחה לתקשורת לא מילולית, מחבר הספר "גברים ונשים מעבר למילים". "כשאשה פוגשת גבר, היא יודעת תוך עשר שניות אם הוא יעשה לה את זה או לא. עבור הגבר מספיק שיש לה איבר מין ושהיא מעוצבת לפי קריטריונים בסיסיים ראויים".

 כדי לדעת אם חוץ מהמשיכה אנחנו גם מחבבים את האובייקט שמולנו, יידרש מעט יותר זמן. אבל רק מעט. "בדרך כלל, 45 שניות עד דקה וחצי", מדייק רעם.

אף שבשפת גוף עסקינן, שימו לב לתגובה המילולית שקיבלתם. לא לתוכן, לאורך. אם ניגשתם ושפכתם נאום פתיחה נרגש, וקיבלתם בחזרה משפט קצרצר בן ארבע מילים, כדאי לחפש את יציאת החירום ולשקול נסיגה.

עברתם את זה והתחלתם לנהל דיאלוג (או במקרה של דייט מן המניין, התחלתם לנהל שיחה נבוכה). איך תזהו משיכה מינית אצל הפרטנר? ראשית, שימו לב לעיניים. אם הוא חש משיכה, עיניו ייעשו בורקות ואישוניו יתרחבו (אם כי האפקט ניכר רק בעיניים בהירות מאוד). הציצו גם מעט למטה, המשיכה מתבטאת גם בסומק הניכר בעור הפנים ובצוואר.  

אם הדייט שלך רואה אותך נכנסת לבית הקפה ונעשה רפוי, התלהבות יתרה לא נרשמה פה. אבל אם שריריו נמתחים והוא מזדקף לכבודך (כולו, לא רק חלקו הצפוי) סימן שהוא נכנס למוכנות.

ואם כבר מוכנות, שימי לב לידיים. הן נפתחות ומתרחקות זו מזו? הבחור מפגין מוכנות רגשית, אפילו בלי שהתכוון. רגליו נפתחות? הוא מראה מוכנות מינית (וסביר שלזה הוא יותר מתכוון).

 

כשהחיזור יתקדם תתחיל התקרבות פיזית של ממש - הראש יתקרב, הגוף ירכון קדימה, היד תזחל לכיוון. בדיוק כמו בטבע, הצד שמולכם יטרח להתייפות במהלך החיזור. הגברת תחליק שיער, תיטיב שפתון. האדון ימתח גרביים או יסדר חולצה. התגנדרות היא סימן חשוב: כשהצד השני בודק שהכול במקום, זה אומר שחשוב לו להיראות טוב בעיניכם.

 שימו לב גם למידת הקשב של הפרטנר. מבטים לצדדים מראים על חוסר עניין. אז אם בדייט הראשון עיניו של הגבר מתחילות להתרוצץ בין נשים אחרות באזור, את בצרות.

רוצה לדעת אם כרגע אתה בראש מעייניה? שים לב לרגליה. אם היא משלבת אותן, מתירה ומשלבת שוב, תוך כדי חשיפת החלק הפנימי של הירכיים, היא מעוניינת. ואת, אם הגבר שמולך פותח רגליים ו"חושף" את אזור החלציים, זו צורתו הישירה לומר "כולי מפוקס בך עכשיו".

 

כשבת הזוג נוגעת בך, אפילו במקרה, שים לב. נגיעה יוצרת קשר אינטימי ומספקת לך מידע חשוב - שהיא מספיק קרובה, שהיא לא נרתעת ממך. "נשים עושות את זה בצורה כל כך אגבית, שזה נראה חסר משמעות", אומר גבריאל רעם, "אבל אין מגעים חסרי משמעות. הבעיה היא שגברים קולטים באינטואיציה אפס מידע, ומשדרים אפס מידע, בעוד שנשים משדרות מקסימום, וקולטות מקסימום".

 "כל הקטע המרומז הוא טריטוריה נשית. גברים ישראליים במיוחד גורמים עוגמת נפש לנשים - הם אגרסיביים, לא מבינים שצריך לשחק משחק עדין יותר של חיזור. הם צריכים ללמוד לזהות סימני חיזור, ולהיות מעודנים יותר".  

לעת זקנה

 

בני זוג ישישים ששרדו את מבחן השנים הם מושא הקנאה של כל הסובבים אותם. מראה של השניים חבוקים וקרובים, תומכים זו בזה בדרך לקופת החולים, או משקיפים מפויסים על העולם מעמדה בטוחה על ספסל בפארק, עשוי להזיל דמעה מייחלת מכל עין מצויה.

 

גם אתם רוצים? כמו בפנסיה, גם זה יניב פירות אם תתחילו להשקיע צעירים. הגוף לא משקר, ואחרי שנים רבות יחד מתקבעת הדינמיקה שאפיינה את חיי הנישואים שלכם.

 אם הייתם קרובים, נראה אתכם מלופפים לעת זקנה. אם בזבזתם שנים יקרות על "ברוגזים" והתנצחויות, שפת הגוף תסגיר את האמת על ההיסטוריה הזוגית שלכם גם אם תגיעו כחזית מאוחדת לבית האבות.

וזאת כל התורה. כמעט. כמו בכל שפה, גם את שפת הגוף צריך ללמוד. וכדי לשלוט בה היטב צריך להתאמן. רוצים לפתח דקות אבחנה לניואנסים? המומחים ממליצים פשוט "לעשות את זה יותר". לתרגל על בני משפחה וחברים, ולשים לב מה אתם משדרים, ומה הסביבה משדרת לכם בחזרה.

לסיכום

אל תהססו להתבונן, לנעוץ יותר מבטים, לשים לב להטיות הגוף, למרחק מבני הזוג. הלא מודע האנושי מגיח לשאיפת אוויר לא רק בפליטות פה או על ספת הפסיכולוג, אלא גם בתנועות ידיים, בהבעות פנים ובמנח גוף. אם תרתמו גם את אלה לארגז הכלים התקשורתי שלכם - או לנוצות הזנב, אם נחזור רגע לטווסים - לא תצטרכו להזיע הרבה כדי לשבות את לבן של הטווסות הכי שוות.